פסק-דין בתיק ת"ק 28285-02-13

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי התובע נרשם אצל הנתבעת ללימודים בקורס להכשרת פקידי מכס רישויים, שעמד להתחיל בתאריך 22.11.12 (כעולה מהמסמך שהוגש וסומן נק/1).

לטענת התובע, בתאריך 7.11.12, שילם לנתבעת על חשבון שכר הלימוד מקדימה בסך של 500 ש"ח, כדמי הרשמה, ובתאריך 29.11.12, הוא המועד בו התקיים השיעור הראשון - שילם את יתרת שכר הלימוד בסך של 6,125 ש"ח.

בסה"כ עמד שכר הלימוד על הסך של 6,625 ש"ח וזה שולם על ידי התובע במלואו.

בכתב תביעתו ובעדותו בביהמ"ש, מתאר התובע כיצד בתאריך 27.12.12, הודיע לו הגב' ליאורה גולדשמיד, אשתו של מר שמואל גולדשמיד, מנהל הנתבעת, כי הינם מפסיקים את הקורס למשך חודשיים - שלושה וכאשר אף בפרק הזמן שחלף מאז התחלתו של הקורס - לא התקיימו הלימודים באורח סדיר ורצוף.

בני הזוג גולדשמיד הציעו לתובע ללמוד בקורס לאנגלית, שיתקיים בת"א, אך, לטענת התובע, הוא סירב לכך ודרש את כספו בחזרה.

בני הזוג סירבו לכך וכל פניותיו אליהם נדחו בלך ושוב.

לבסוף, משהתקשר התובע פעם נוספת אל הגב' ליאורה גולדשמיד, הודיעה לו כי הקורס יתחיל שוב בתאריך 24.1.13.

במועד זה התקשר התובע שוב אל הנתבעת, אך הודע לו על ידה כי לא יתקיים שיעור באותו יום ושוב נדחה התובע בלך ושוב, כאשר בני הזוג מודיעים לו באופן סתמי כי הקורס יתחיל בשבוע הבא. חברו של התובע, התקשר אף הוא אל בני הזוג גולדשמיד, והודע לו על ידם כי הקורס יתחיל שוב, אולי, בחודש פברואר.

בנסיבות אלה, וכאשר מנהל הנתבעת, מר גולדשמיד, אינו נכון להחזיר לתובע את כספו - הוגשה על ידי התובע, בתאריך 14.2.13, התביעה לביהמ"ש.

למרות שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה כבר ביום 19.2.13 - הוגש כתב ההגנה לביהמ"ש באיחור רב, בתאריך 5.5.13, בסמוך למועד שמיעת ההוכחות  ולאחר שחלפו כבר קרוב ל-3 חודשים מאז קבלת כתב התביעה.

בכתב ההגנה נטען כי התובע היה זה שדרש את הפסקת הלימודים וכי מטעם זה, עפ"י תנאי ההתקשרות שבין הצדדים, אינו זכאי כלל להחזר של שכר הלימוד.

כן נטען עוד כי, בהתייעצות עם התובע עצמו, לאור רמת האנגלית שלו "והצורך לידע באנגלית למי שלומד קורס פקידי רישוי" (סע' 5 לכתב ההגנה) - סוכם עם התובע כי יפסיק את לימודיו בקורס עד שיעבור קורס ללימוד האנגלית, אותו היתה נכונה הנתבעת להעמיד לרשותו של התובע, ללא כל תמורה.

הנתבעת טענה עוד כי עקב הסכמת התובע לכך - נאלצה להקפיא את הקורס כולו "עד אשר תלמידי הקורס יעברו הכשרה בקורס האנגלית" (סע' 6 לכתב ההגנה).

בהקשר זה יש לציין כי מעדותו של מר גולדשמיד בביהמ"ש, עולה כי בקורס השתתפו בסה"כ            2 תלמידים, התובע ועוד תלמיד נוסף, שאת מלוא פרטיו לא ידע מר גולדשמיד ואף לא את שמו המלא.

הנתבעת טוענת עוד בכתב הגנתה כי לאחר הקפאת הקורס של פקידי הרישוי, כמתואר לעיל, הזמינה את התובע להתחיל את לימודי הקורס באנגלית, אך התובע הודיע לנתבעת כי אינו מעוניין עוד ללמוד וכי הינו מבקש את כספו בחזרה.

הנתבעת סירבה לדרישתו זו של התובע, הואיל והפסקת לימודיו נבעה מסיבות הקשורות בו וכל שפעלה הנתבעת היה מרצונו שלו ובהסכמתו, תוך שנגרם לה, לנתבעת, נזק לא מבוטל.

הנתבעת הודיעה לתובע כי הינו מוזמן להשתתף בקורס חדש של פקידי רישוי שנפתח בחודש פברואר 2013 והתובע מוזמן לעשות כן "עד היום", הוא יום הגשת כתב ההגנה, במאי 2013.

בנסיבות אלה כולן, עתרה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בתשלום הוצאות הנתבעת, בהכנת כתב ההגנה והוצאות הבטלה של מנהל הנתבעת, מר גולדשמיד, "הוצאות אשר עומדות על כ-סכום התביעה" (סע' 10 לכתב ההגנה).

מר גודשמיד אישר בעדותו את נכונות טענות הגנתו.